אחד הדברים הקשים והטראומתיים שילדים יכולים לחוות הוא חרם כיתתי. מדובר בחוויה קשה לילד, אך לא פחות להורה. איך נוכל, אנחנו כהורים, לתמוך בילד, לחזק אותו ולעזור לו בתקופה הקשה בחייו.

חרם כיתתי מתחיל לרוב מילד אחד, שנמצא במעגל חברים מסוים (או לפעמים אפילו מחבר לשעבר) כלפי חבר לכיתה שאינו נמצא במעגל זה. עפ"י רוב מטרת החרם נועדה לשם השגת מעמד והיא נובעת ממניע תחרותי. החרם "מדבק" בעיקר אם מדובר בעמדת כוח של יוזם החרם, והוא יכול להגיע גם לילדים שלא נמצאים בריב או סכסוך עם הילד המוחרם.

חרם יכול להיות התעלמות מוחלטת או לחילופין מלווה באלימות פיזית ומילולית, הפצת שמועות ועוד, בעיקר בעולם הווירטואלי.

סימני אזהרה - איך נדע לזהות שהילד סובל מחרם כיתתי?

  • שינויים משמעותיים בהתנהגות ובמצבי הרוח.
  • הילד לא נפגש עם חברים.
  • הילד מפסיק ללכת לפעילות כיתתית קבוצתית.
  • הילד משנה את גישתו לבית הספר.

איך מתמודדים בכיתה?

  • נדאג, מבעוד מועד, לנהלים ברורים בכיתה עליהם כל הילדים יתחייבו.
  • נסביר לילדים בכיתה שחרם מטרתו לשמש את יוזם החרם בלבד ושהוא עושה זאת למטרותיו האישיות, תוך כדי שימוש בחברים לכיתה.
  • נעודד את הילדים בכיתה להתנגד לחרם, תוך כדי הזדהות ואמפתיה.
  • נמצא את החוזקות של הילד המוחרם ונעצים אותן.

איך אנו, כהורים, נעזור לילד המוחרם?

  • עם כל הקושי, אנו, כהורים, צריכים להתערב בצורה עקיפה וחכמה, וכמובן לא לנהוג בתוקפנות.
  • נגלה כלפיו אהבה ואכפתיות, אך לא נדון בנושא ללא הפסקה ולא נחפש מה הסיבה לחרם.
  • נסביר לו שתמיד יש את מוביל החרם ואילו האחרים פשוט נגררים.
  • נזכיר לילד שכל חרם בסופו של דבר מסתיים ואינו נמשך לנצח.
  • נעזור לילד לפתח קשרים עם חברים אחרים, שיתנו תמיכה בתקופה הקשה (גם בני דודים או חברים מחוגים)
  • נחפש ביחד איתו דרכים ואפשרויות להפסקת החרם ובמקביל נעודד אותו להתעלם מכל התייחסות לעגנית או פוגעת.
  • נשתף פעולה עם צוות המורים והסגל החינוכי בבית הספר ובמקביל גם עם שאר הורי הכיתה.