• במצב מיוחד זה של חוסר הוודאות חשוב להקפיד לשמור על שגרה ככל האפשר תוך הפעלת יצירתיות וגמישות.
    אפשר לייצר לוח שגרה (מצורף) ולמלא אותו עם הילד. השגרה מחזקת את הביטחון שלמרות השינויים הלא צפויים ישנם עדיין חלקים רבים בחיינו שנשארו יציבים וקבועים והם יהוו עוגן עבור הילדים.
  • לשוחח עם הילדים בצורה גלויה ופתוחה על המצב – השיחה צריכה להיות רגועה וללא פרטים מיותרים. יש להתאים את השיחה לגיל הילד.
  • חשוב להוסיף לשגרה פעילות גופנית - כבר ידוע שנים רבות שפעילות גופנית גורמת להפרשת חומרים במוח התורמים לתחושת רוגע, ויכולה למנוע דיכאון בכל גיל. חשוב לשלב בלוז היומי לפחות חצי שעה של פעילות גופנית כלשהו. ישנם סרטונים ביוטיוב בהם ניתן להיעזר , למשל, כרטיסיות "יוגי" ליוגה לילדים ועוד ועוד ....
  • יש להגביל את הצפייה בחדשות – עיסוק נרחב בחדשות עלול לגרום לאי שקט ומתח גם למבוגרים ובוודאי לילדים, העיסוק המתמיד בחדשות עלול להעצים את החרדה.
  • ניתן לתת לילדים תפקידים בעלי משמעות בבית – תפקידים הקשורים בסידור הבית, הכנת אוכל, קיפול כביסה.. תפקידים אלו תורמים לתחושת המסוגלות והיכולת לנהל מצבים.
  • כדאי לחזק קשרים חברתיים  - ידוע כי קהילה ותמיכה הן גורם חוסן משמעותי בהתמודדות במצבי משבר.
    כדאי במידת האפשר ובמינונים נכונים לאפשר ביקור של חברים, שכנים ובני משפחה. אם לא ניתן להיפגש, אפשר לעשות שיחות וידיאו ולהשתמש באמצעים אחרים כדי לחזק את תחושת הביחד.
  • ליצור הסחות דעת דרך משחקים, יצירה, צפייה בסרטים.. אם פעילויות אלו נעשות בחברת ההורים הן משמחות הרבה יותר.
  • פרויקט אישי – למצוא נושא שמעניין את הילד, אפשר למצוא ברשתות אינסוף דברים חדשים שאותם ניתן ללמוד בצורה מקוונת למשל נגינה, תפירה, עיצוב גרפי.....
  • לשים לב האם לילד קשה האם הוא מסתגר בתוך עצמו, ממעט לקחת חלק בפעילויות, מדווח על חוסר תיאבון, מדבר על פחד שמקשה עליו לישון.
    אפשרו לילד לשתף אתכם ואל תבטלו את הרגשתו. שאלו אותו מה יכול להרגיע אותו או לעזור לו.
  • ניתן ליצור קשר עם השפ"ח לסיוע והדרכה.