איך נסייע לילדים להתמודד עם משבר הקורונה?

נמנע משיחות מעל ראשי הילדים, נגביל את החשיפה לחדשות ונשמור על השגרה ככל שניתן. מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיריית חריש, רחלי נבות-אלירז, מסבירה כיצד להיערך מבחינה פסיכולוגית לשגרת החיים החדשה ולסייע לילדים להתמודד איתה בצורה הטובה ביותר


בימים אלו אנו עומדים בפני סיטואציה חדשה ולא מוכרת בהקשר להתפשטות נגיף הקורונה, ונאלצים לעבור לשגרת חיים אחרת.  זו שגרה שאינה מוכרת לנו, לכן חשוב להיערך אליה גם מבחינה פסיכולוגית.
תקופה זו מאופיינת באי וודאות רבה הן בשל מאפייני המחלה והיקפיה והן בשל דרכי ההתמודדות מולה, שאינן מוכרות לנו ממצבים קודמים.
ילדים הינם בקבוצת סיכון נמוכה ביותר להידבקות, יחד עם זאת ילדים בכל הגילאים חשופים למידע ולתגובות ורגשות של מבוגרים סביבם באופן שעלול לעורר חרדה.
סיטואציה מעין זו מעוררת מגוון רגשות ותחושות הכוללים לעיתים חששות, פחד, תחושת פגיעות, חוסר ביטחון ודאגה מפני הבאות. הילדים‏ והמתבגרים‏ חווים‏ גם‏ הם ‏את‏ מורכבותה‏ של‏ המציאות ‏ומושפעים מהחוויה‏ ומהמסרים‏ שהם‏ שומעים ‏בסביבתם ‏ובוודאי ‏מהוריהם. ישנה הצפה של ידע רב, שרובו אינו מתווך ואינו מותאם לגילם, דבר המקשה על יכולתם לראות את הדברים בצורה מאוזנת ולאפשר התמודדות יעילה.
 

להלן מספר עצות להורים, שעשויות להקל על ההתמודדות של ההורים והילדים:

  1. הדבר הראשון שיש לזכור הינו שלכל אחד מאתנו יש משאבי חוסן. אין אדם שלא התמודד בהצלחה מול מצבים חדשים ומעוררי חרדה. קחו את ארגז הכלים המוכר לכם מהתמודדויות העבר, הוא יעמוד לרשותכם גם עכשיו.
  2. בימים אלו בהם המושג בידוד, הפך כל כך רווח ושגור על פינו, חשוב לזכור את החשיבות הרבה שיש לתחושת שייכות והתמודדות יחד במעטפת המשפחה הגרעינית.

למה כדאי לשים לב?

  1. מתן מידע - לשוחח עם הילדים בצורה פתוחה ורגועה על המצב, באופן רגוע, "בגובה העיניים", ללא פרטים מיותרים וללא נבואות זעם. מומלץ לקיים שיח ישיר, המותאם לשלב ההתפתחותי של הילדים ובני הנוער. לילדים ששואלים שאלות ישירות (גם כאשר הן קשות, כגון האם יכולים למות אנשים?) יש לענות תשובות ישירות ופשוטות ללא מידע מיותר מעבר למה שנשאל.
    חווית הילד הזוכה לתשובות מהמבוגר מסייעת לתחושת בטחון. זכרו כי הדמיון יותר מפחיד מתשובות כנות.
  2. להימנע משיחות מעל ראשי הילדים – מבוגרים מנהלים לעיתים שיחות על נושאים קשים ליד ילדים צעירים, בלי לשים לב לכך שהילד מבין. חשוב לזכור שהבנה חלקית וחשיפה לטונים מדאיגים של שיחה מזיקים. הילד קולט גם מסרים בלתי מילוליים וחלקי מידע, ועשוי לצייר לעצמו תמונה המפחידה לעיתים הרבה יותר מהמציאות עצמה.
  3. הגבלת הצפייה בחדשות, טלוויזיה ורשתות חברתיות – העיסוק התמידי בחדשות מעורר תחושת מצוקה ולחץ. לאלו עם נטיית חרדה, העיסוק המתמיד בחדשות עלול להעצים את החוויה. כדאי לצמצם ולווסת את הצפייה של ילדים צעירים ולשוחח עם המתבגרים על הנזקים של החשיפה המוגברת.
  4. לשמר על שגרה ככל הניתן – השגרה מייצרת תחושת ביטחון. חשוב ליצור שגרה יומית בקרב כל מי שגר בבית, שתבטא פעילות יומיומית ולא שגרת סופ"ש וחופש. השגרה מייצרת אמירה שלמרות שהרבה דברים משתנים כרגע ישנם עוד חלקים רבים בחיינו שנשארו ומהווים עוגן ונקודת אחיזה.
  5. פעילויות ומתן תפקידים – מתן תפקידים - גם אם קטנים - מחזקים את תחושת המסוגלות והיכולת לנהל מצבים. ניתן לשקול תפקידים הקשורים בסידור הבית, הכנת אוכל, יצירה, קשר עם המשפחה והסביבה באמצעים טכנולוגיים.
  6. חיזוק קשרים חברתיים – עם הגברת ההנחיות לבידוד ביתי קיים סיכון לתחושת בדידות. יש לעשות הכל כדי לבסס קשרים חברתיים באמצעות אמצעים טכנולוגיים כגון שיחות וידאו.
  7. תשומת לב ומתן לגיטימציה לכל טווח התחושות והרגשות – כל תגובה וקושי כעת כגון הרטבת לילה, פחד, קשיי שינה, שינוי בתיאבון ואי שקט הם תגובה נורמלית למצב החדש המפגיש אותנו עם חוסר וודאות.  אפשרו לילד לשתף אתכם, אל תבטלו את הרגשות. שאלו מה יכול לעזור במצב המורכב, למדו לבצע נשימות עמוקות ותרגלו אתו את זה. הציעו הסחות דעת ושדרו מסר חיובי כגון משפטים מחזקים שניתן לתלות בבית.

צוות הפסיכולוגים של עיריית חריש כאן בשבילכם בכל אמצעי המדיה השונים

 
קו חם לתושבי חריש – קו פתוח 24/7 לשאלות 04-6186088
ניתן לקבל הדרכת הורים באופן קבוצתי או פרטני דרך אפליקציית zoom.
 
פנייה ישירה לפסיכולוגים דרך וואטסאפ שפ"ח במספר 052-6292531 או בדוא"ל: maz.shapach@harish.muni.il
קיום קבוצות תמיכה משותפות לתלמידים בפורום הנדרש (מורה/יועצת/ פסיכולוג) דרך zoom.
 
שאלות ותשובת לוואטסאפ במספר: 052-6292531
 
מידע נוסף מופיע באתר העירייה. המידע של השירות הפסיכולוגי החינוכי מונגש ומועבר גם לציבור החרדי בחריש באמצעות "טלמסר".