העולם המשתנה מצריך מכל אחד מאיתנו יכולות מגוונות כמו יצירתיות, מודעות חברתית, עבודה בצוות, התמצאות ברשת ועוד ועוד. אז איזה מיומנויות צריכה מערכת החינוך בחריש להקנות לילדים? כיצד נכין אותם טוב יותר לעולם האמיתי? ומה ייחשב להצלחה בלימודים?
אלה השאלות שעומדות במוקד המהלך החדשני ופורץ הדרך שמובילה עיריית חריש לשינוי פני ההוראה בבתי הספר בעיר ביחד עם ההורים והתלמידים. לראשונה בישראל מזמינה רשות מקומית את התושבים לקחת חלק בעיצוב יעדי הלמידה בבתי הספר, במסגרת תהליך ייחודי שמלווה על ידי צוות מקצועי מהמכללה האקדמית תל-חי, מכון שמיר למחקר וחברת EDI.
לקריאה של העירייה היתה היענות יפה. כ-50 תושבים השקיעו מזמנם וממרצם ולקחו חלק בתהליך במטרה להשפיע על החינוך בעיר. התהליך הייחודי נוהל על ידי מכון שמיר למחקר. מניתוח השאלונים שעליהם ענו המשתתפים עלו הבדלים בין תושבים שהגדירו את עצמם כחילונים לבין אלה שהגדירו עצמם כדתיים. בעקבות זאת המשתתפים במפגש הראשון חולקו לשתי קבוצות חשיבה מרכזיות: קבוצת תושבים חילונים, וקבוצת תושבים דתיים, מסורתיים וחרדים. במשך מספר מפגשים נערכו דיוני עומק על עמדותיהם של המשתתפים בדבר המיומנויות שעל בתי הספר בחריש להעניק לתלמידים, וביום שלישי השבוע נערך המפגש המסכם בהשתתפות ראש העיר יצחק קשת.
מכון שמיר ניתח את עמדות המשתתפים ומצא ארבע קטגוריות מרכזיות של מיומנויות שיש להקנות לתלמידים: מיומנויות למידה; כישורים חברתיים (למשל יכולת עבודה בצוות, פיתוח כושר הביטוי); היבטים פסיכולוגיים (למשל, תחושת מסוגלות עצמית, סקרנות ומוטיבציה); וערכים (שלא היו זהים, כמובן, בין שתי הקבוצות).
“ביקשנו מהמשתתפים לדרג את מה שחשוב להם מבין כל הנושאים שהועלו, ובמפגש המסכם הצגנו את התוצאות”, מסבירות חגית הרן ואסנת אבידן מצוות “סינפסה”, המרכז החינוכי לפיתוח ולמחקר שהקימה העירייה. “המשתתפים היו מעורבים, ובאו עם רצון לתרום ולהשפיע. היו לנו חשוב לזהות את המיומנויות שכולנו בחריש מסכימים ומעוניינים שתלמידי העיר יקבלו ממערכת החינוך ללא תלות בשיוך המגזרי. לצד זאת, אנחנו רואים חשיבות בהכרה בייחודיות של כל מגזר ומתן מענה מותאם. השלב הבא יהיה הקמת צוות מקצועי מצומצם יותר שתפקידו יהיה לפתח כלי הערכה עבור המיומנויות והערכים שייבחרו. בהמשך יערכו מנהלי בתי הספר מפגשי חשיבה ותכנון להטמעת מודל ההערכה לקראת שנת תשפ”ב.
“זהו תהליך מרתק, וקיבלנו תגובות מאוד יפות מתושבים ששמחו לקחת חלק, להיות מעורבים ולהשפיע על יעדי הלמידה בחריש”.
