אינג’ ירדן שפירא, מהנדסת כבישים ותנועה בעירייה, שופכת אור על התכנון של כבישי העיר:
אזורי מיתון תנועה הם תולדה של שינוי משמעותי בתפיסת העולם, בעיקר במדינות אירופה ובשנים האחרונות גם בישראל.עד לפני מספר שנים לא רב רחובות הערים תוכננו מתוך גישה תחבורתית חד ממדית אשר שמה לנגד עיניה את יעילות השימוש ברכב פרטי, כלומר: נסיעה בזמן הקצר ביותר ממקום למקום תוך עיכוב מינימלי. כנגזרת של גישה זו, השטח ברחוב שהוקצה לטובת כלי הרכב היה רחב באופן משמעותי מהשטח שהוקצה לטובת שאר משתמשי הדרך.
תכנון מוטה כלי רכב גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: קניות ומסחר במרחב העירוני, הליכה ברגל, מפגש ספונטני בין אנשים ועוד. מרחב הרחוב היה מקום לעבור בו ולא מקום לשהות בו. נוסף על כך, מאזן זה הפך את המרחב העירוני למרחב מסוכן בעבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ובפרט בעבור ילדים וקשישים.
עם עליית רמת המינוע בעולם החלה להתגבש תפיסת העולם החדשה המצמצמת במידה רבה את שליטתו המוחלטת של הרכב הפרטי במרחב הרחוב לטובת הקצאת יתרת השטחים לשאר משתמשי הדרך. בתפיסת עולם זו בולטת גם ההקשבה לרחשי הציבור בכל הקשור לשיפור באיכות חייו: יותר בטיחות, פחות תנועה עוברת, פחות רעש וזיהום אוויר ויותר שטח לגינון, משחק, הליכה ורכיבה על אופניים.
חזון “אפס הרוגים”
ההנחיות לאזורי מיתון התנועה פורסמו לראשונה בישראל בשנת 2002 ע”י משרד התחבורה, לאחר שהרעיון הוכיח את עצמו בערים באירופה. מחקרים בגרמניה בשנות ה-90 הראו כי באזורים ובזמנים שבהם התנועה איטית נרשמה ירידה ממוצעת של 70% בתאונות עם נזק ונפגעים, וירידה של 100% בתאונות קטלניות. כלומר, במהירות נמוכה תאונות קטלניות נמנעות לחלוטין – תוצאה המשתלבת בחזון “אפס הרוגים” שאומץ בעשור הנוכחי על ידי מדינות רבות באירופה ובארה”ב.
נכון להיום, יותר מ-160 ערים באירופה מתגאות בהיותן ערים ממותנות תנועה שבהן מהירות הנסיעה המותרת באזורי המגורים מוגבלת ל-30 קמ”ש. בישראל, תל אביב מובילה בהיקף יישום גישה תכנונית זו, וחריש היא העיר הראשונה שתוכננה במלואה בתצורה זו.
יצירת אזורי מיתון תנועה מתאפשרת באמצעות אמצעים הנדסיים שונים הגורמים להאטת הנסיעה של כלי הרכב. שימוש באמצעי מיתון תנועה מאפשר יצירת מרחב בטוח לכלל משתמשי הדרך, מניעת תנועה עוברת, הפחתת שכיחות וחומרת התאונות, אכיפה עצמית של מהירויות הנסיעה ועידוד השימוש באמצעי התחבורה הלא-ממונעים.
אזור מיתון תנועה מציל חיים
מה המשמעות של מיתון תנועה בחריש ואיך זה קורה בפועל?
במסגרת תכנון התנועה בחריש אומצו כמה עקרונות פיזיים:
- רחובות דו סיטריים – תנועה דו סיטרית מאפשרת לנהג לבחור את הדרך הקצרה ביותר מנקודה א’ לנקודה ב’. כפועל יוצא מקיצור מרחקי הנסיעה, קטֵן נפח התנועה הכולל. תנועה חד סיטרית, לעומת זאת, גם גורמת להארכת מרחקי הנסיעה וגם מאפשרת נסיעה מהירה יותר שאינה רצויה במסגרת תפיסת העולם של מיתון תנועה. כל מערכות הכבישים בחריש תוכננו לתנועה דו סטרית. בעקבות הבנייה המואצת ונוכחות גדולה של רכבי עבודה ומשאיות כבדות הוחלט למען בטיחות כלל משתמשי הדרך להפוך את הרחובות לחד סיטריים לתקופת זמן מוגבלת. כעת, לאחר אכלוס השכונות השונות והירידה בנפחי התנועה של הרכבים הכבדים, מתבצעות עבודות להתקנת הסדרי תנועה דו-סיטריים בכבישים.
- גיאומטריה שאינה דורשת אכיפה – התכנון התנועתי ההנדסי שואף למצב שבו בפועל לא תידרש אכיפה של מהירות או של חנייה. חתך הרחוב בשילוב אמצעי ריסון ותדירותם יבטיחו מהירות נסיעה שלא תעלה על 30 קמ”ש.
- אמצעי ריסון – הצמתים והאמצעים לניהול התנועה כוללים בתוכם רכיבים של ריסון תנועה כמו הגבהות (למשל, פסי האטה וצמתים מוגבהים), הסטות והיצרויות (למשל, התקנת “אוזני חנייה” זו מול זו, רדיוסי פנייה קטנים והצבת עמודונים) כדי להבטיח מהירות נסיעה של 30 קמ”ש.
נפחי התנועה הגבוהים בסביבת בתי הספר בפרק זמן קצר יוצרים לרוב מצב של אי-סדר תנועתי. מצב זה מתאפיין בתמרונים חריגים כמו נסיעות לאחור, תנועות פרסה, חניות כפולות, חציית הולכי הרגל ורוכבי האופניים בין כלי הרכב, וכן פגיעה בשדה הראייה של הנהגים ובנראות הולכי הרגל. במצב זה גדלה רמת הסיכון הבטיחותי, במיוחד עבור הילדים המגיעים אל המוסד החינוכי או עוזבים אותו כהולכי הרגל או כרוכבי האופניים. לכן קיימת חשיבות רבה ביצירת תנאי תשתית אשר יאפשרו התנהלות בטיחותית בסביבת מוסדות חינוך, ובייחוד בפרקי הזמן של ההגעה והעזיבה.
חד סיטריות במוסדות חינוך
תכנון הסדר תנועה חד-סטרי באזור מוסד חינוכי עם הורדה וקליטה בצד ימין שבו ממוקם המוסד החינוכי – מסייע רבות למניעת תאונות דרכים באופן מובנה, על-ידי הורדת נפחי התנועה באזור המוסד החינוכי וצמצום מספר החציות הנדרשות למשתמשי הדרך.
לצורך ניהול התנועה ושיפור הבטיחות בסביבת מוסדות חינוך בחריש, אותרו כמה רחובות שבהם הוחלט כי התקנת הסדר תנועה חד סטרי בשעות הבוקר תשפר את זרימת התנועה ואת בטיחות כלל משתמשי הדרך. כך למשל, ברחובות דפנה ואלון. בסביבת מוסדות חינוך ברחובות מרגלית, רימון וברקת מונהגים נכון להיום הסדרי תנועה חד סטריים בכל שעות היום.
